מקרה הביטוח חייב להיות מקרי ובלתי צפוי 

מהו בעצם ביטוח

אחת התופעות המסקרנות בתחום הביטוח היא העובדה שאיש מבין העוסקים הרבים בתחום זה, לא הצליח עד היום להגדיר מהו בעצם ביטוח.

לפיכך כמו בכל מונח משפטי אחר שלא הוגדר נהוג לתת בו סימנים ואחד המובהקים שבהם הוא המקריות. חוזה הביטוח בא להגן על המבוטח מפני תוצאותיו של ארוע מקרי שאין לדעת מראש מתי בדיוק יקרה - כמו בביטוח חיים; או אם בכלל יקרה - כמו בביטוח מפני תאונות.

על רקע זה בולט תיק הביטוח שיתואר להלן.

האירוע

רמי בן דרור עבד כלולן במושב בית חרות. באחד הימים עסק בהטענת תרנגולי הודו על גבי משאית. פעולה זו גרמה להתפזרות אבק ונוצות אותם שאף בן דרור לנחיריו. הוא נתקף קוצר נשימה ואושפז בבית החולים. אובחנה אצלו קצרת סימפונות.

תביעתו של רמי בן דרור נגד חברת הביטוח הפניקס, אצלה היה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, הובאה בפני השופט יורם גלין בבית המשפט בהרצליה.

יסוד המקריות וחוסר הצפיות

השופט גלין קבע כבר בתחילת המשפט כי בעובדות המקרה, כפי שהוצגו בפניו, חסר היסוד של מקריות וחוסר צפיות ולפיכך לדעתו אין הן מגיעות לכלל תאונה שרק היא מזכה בתגמולי ביטוח.

פרקליטו של בן דרור הסכים עם השופט כי קליטת האויר המזוהם בריאותיו של מרשו היתה צפויה, אך לגירסתו הפגיעה בבריאות כתוצאה מכך לא היתה צפויה.

מודעות לסיכון

השופט גלין התייחס בביטול לטענה זו. "דומני שגם אם אייחס לאדם הסביר רמת השכלה ואינטלגנציה נמוכה למדי, חזקה עליו שמודע הוא לסיכון שנוטל על עצמו מי שנושם אבק ונוצות בכלי נשימתו".

העדר מרכיב המקריות מהגדרת "תאונה" שבפוליסה

מסקנתו של השופט היתה צריכה להביא לכאורה למחיקת תביעתו של בן דרור על הסף. אלא שכאן צדה עינו של השופט את נוסח הפוליסה של חברת הפניקס. נוסח זה מגדיר את המונח "תאונה" כארוע הנובע מ"סיבה אלימה תאונתית חיצונית".

לדעת השופט המרכיב של מקריות נעדר מהגדרה זו. יתכן שהמלה "תאונתית" נועדה לבטא את יסוד המקריות אך הדבר היה צריך להאמר ברחל בתך הקטנה ולא בדרך של הפניה לאותו מונח עצמו.

כלשון השופט, "ענין לנו כאן בטאוטולוגיה שראוי להתעלם ממנה".

פרשנותו של השופט יורם גלין מגלמת בפוליסת הפניקס התחייבות לתשלום תגמולים גם עבור אירוע שאין ספק כי יקרה. פסק הדין פורש לפוליסה זו כנפיים הרחק מעבר לגבולות הביטוח.

מסמך 12